עיריית קריית אתא נ' מיקי גיא יזום והשקעות בע"מ ואח'

פסק דין

זוהי תביעה כספית על סך של 187,846.40 ₪ שהוגשה ביום 27.12.10, שעניינה חוב ארנונה בגין שני נכסים ברח' דרך רבין 12 בקרית אתא, הידועים כגוש 11009, חלקה 3 (להלן: "הנכסים"), אשר נבנו על ידי הנתבעת 1, מיקי גיא יזום והשקעות בע"מ (להלן: "הנתבעת" או "החברה"), והמצויים בתחום שיפוטה של התובעת, עיריית קריית אתא (להלן: "התובעת" או "העירייה").

התביעה עוסקת בשני נכסים מסחריים מתוך שלושה הממוקמים זה לצד זה: הנכס האמצעי והנכס השמאלי.

התביעה אינה עוסקת בנכס השלישי (להלן: "המכולת") הממוקם בצד הימני.

התביעה הוגשה בתחילה על ידי התובעת, לא רק כנגד החברה, אלא גם כנגד בעליה, מר גיא מיכאל (להלן: "הנתבע"). ואולם, ההליכים כנגד הנתבע עוכבו בשל צו כינוס שהוטל על נכסיו בהחלטת בית המשפט המחוזי בחיפה בתיק פש"ר 49752-07-11 בנק איגוד בע"מ נ' גיא (פורסמה בנבו, 26.9.2011).

ביום 04.03.04 מונה עו"ד סולי ואנו (להלן: "כונס הנכסים") ככונס נכסים לנכסים מטעם בנק איגוד לישראל בע"מ. הערת האזהרה בדבר מתן צו ניהול על ידי כונס הנכסים נרשמה בלשכת רישום המקרקעין ביום 03.08.04.

ביום 09.02.08 נפרצו והוחלפו המנעולים בשתי החנויות על ידי מוציא לפועל מטעם כונס הנכסים, וכונס הנכסים תפס חזקה בנכסים.

התובעת טוענת כי על החברה לשלם את חובות הארנונה נשוא התביעה, המתייחסים, כאמור, לשני נכסים, מתוקף היותה הבעלים והמחזיק של הנכסים בין השנים 2010-2002. לחלופין, טוענת התובעת כי הנתבעת חבה בחיובי הארנונה משום שלא הודיעה על חדילת החזקתה בנכסים בהתאם להוראות סעיף 326 לפקודת העיריות [נוסח חדש].

התובעת טוענת כי הנתבעת חבה בחיובי הארנונה גם ביחס לתקופה המאוחרת למועד רישום הערת אזהרה לטובת כונס הנכסים בלשכת רישום המקרקעין, וזאת משום שהמשיכה להיות "בעלת הזיקה הקרובה ביותר לנכס" עד למועד בו קיבלה העירייה הודעה מכונס הנכסים על תפיסת החזקה בנכסים נשוא התביעה.

הנתבעת טוענת כי החנות הראשונה המכונה על ידה "החנות הריקה" (להלן: "המחסן"), לא הושכרה, לא במועדים הרלוונטיים לתביעה ולא בכלל, וכי מעולם לא חוברה לחשמל ו/או הופעלה באופן כלשהו.

באשר לחנות השנייה המכונה על ידי הנתבעת, המספרה (להלן: "המספרה"), טוענת הנתבעת כי חנות זו הושכרה לספר בשם "דרעי" לפני שמונה כונס הנכסים לנכס; כי הספר לא שילם לנתבעת את שכר הדירה, והנתבעת מצדה לא יכולה הייתה לפעול לפינוי השוכר מהנכס בשל צו כינוס הנכסים.

על רקע ההבחנה שנערכה על ידי הנתבעת בסיכומיה, בין המחסן למספרה, טוענת הנתבעת כדלקמן:

א. חובות הארנונה אשר נוצרו בתקופה שקדמה ליום 28.12.03 (7 שנים לפני מועד הגשת התביעה), התיישנו לאור הוראות סעיפים 5(1) ו- 6 לחוק ההתיישנות, התשי"ח-1958.

ב.בעניין המספרה, טוענת הנתבעת כי הספר אשר שכר את החנות הוא בעל הזיקה הקרובה ביותר לנכס בין השנים 2008-2002, וכי לאחר שתפס כונס הנכסים את החזקה בנכס לכל המאוחר בשנת 2007, הפך הכונס לבעל הזיקה הקרובה ביותר לנכס.

ג.בעניין המחסן, טוענת הנתבעת כי נכס זה לא חובר מעולם לחשמל, לא הושכר על ידי הנתבעת, ולא הופעל על ידה מעולם, וכי הנתבעת כקבלן אשר בנה את הבניין, זכאית לפטור מארנונה לפרק זמן של שנה, היינו: עד ליום 29.12.04. ואולם, מאחר שמדובר בנכס ריק, הרי שלפי הפסיקה המחייבת, כונס הנכסים הוא בעל הזיקה הקרובה ביותר לנכס מיום הכרזתו ככונס.

ד.הנתבעת מוסיפה וטוענת כי התובעת נהגה ברשלנות מוחלטת במשך תקופה של עשור, כאשר בחרה לקבל את עמדת כונס הנכסים כי אינו בעל הזיקה הקרובה ביותר לנכס, כ"תורה מסיני", ולא פעלה להגשת כתב תביעה מתוקן על מנת שבית המשפט יוכל להכריע מי מבין השניים, הנתבעת או כונס הנכסים, צריך לשאת בחובות הארנונה. לטענת הנתבעת, התובעת אף שיתפה פעולה עם כונס הנכסים, ואפשרה, באופן לא ראוי, לעורכת הדין דינרמן ממשרדו של כונס הנכסים, ליטול חלק פעיל בניהול התיק.

ראיות הצדדים:

מטעם התובעת, הוגש תצהירו של מר זאב אורלב (להלן: "אורלב") המשמש בתפקיד רכז מדור עסקים מטעם התובעת. בתצהירו מאמץ אורלב את עמדת כונס הנכסים, לפיה המועד הקובע להעברת חובות הארנונה על שם כונס הנכסים, הינו יום 09.02.08 שהינו המועד בו תפס כונס הנכסים את החזקה בנכסים. התובעת טוענת בסעיף 10 לתצהירו של אורלב כי החברה לא הודיעה לעירייה על העברת החזקה בנכסים נשוא התביעה או איזה מהם, לידי שוכרים אחרים.

בחקירתו הנגדית הוסיף אורלב כי התובעת לא ידעה על מינוי כונס הנכסים לפני שנת 2008, והשיב לשאלת בית המשפט בעניין המחסן כי: "לא מצאתי בתיק הודעה של מיקי גיא בעניין שינוי המחזיק בנכס זה" (פרו', עמ' 10, ש' 23-21).

מטעם התובעת, זומן לעדות גם מר רוני לבן (להלן: "העד" או "לבן") אשר העיד על תפיסת החזקה בשני הנכסים נשוא התביעה ביום 9.2.08. העד תיאר את הנכסים שנתפסו על ידו, כמחסן של מכולת שהינה החנות האמצעית מבין השלוש, והמספרה הממוקמת בצד שמאל. לדבריו, את החנות השלישית, חנות המכולת, נתבקש על ידי כונס הנכסים לתפוס רק מאוחר יותר, בשנת 2010. עד זה סיפר כי בחנות האמצעית שתפס, נעשה בפועל שימוש על ידי מחזיק חנות המכולת, וזאת לצורכי אחסון, כאשר לדבריו "מי שהחזיק במכולת לא היה מטעם כונס הנכסים אלא בעל הנכס" (פרו', עמ' 6, ש' 22-21). לפי עדותו, המספרה הייתה ריקה, ולא היו בה דיירים כלשהם בעת תפיסת החזקה ביום 9.2.08 (פרו', עמ' 6, ש' 25-24).